
פלט פחמני של בינה מלאכותית: האתגר הבוער של תעשיית הטכנולוגיה
- אלגו ריתם
- אוגוסט 5, 2024
- חדשות בינה מלאכותית
- AI, GPT-3, צריכת חשמל
- 0תגובות
בעוד בינה מלאכותית (AI) כובשת את עולם הטכנולוגיה, מסתתרת מאחורי הקלעים אמת מטרידה: טביעת הרגל הפחמנית העצומה של AI. ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון הציבו יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי חממה, אך הטכנולוגיה שעליה הן מבססות את עתידן מאיימת להפוך את היעדים הללו לבלתי אפשריים להשגה.
טביעת הרגל הפחמנית של AI
מיקרוסופט חשפה עלייה מדאיגה של כמעט 30% בפליטות הפחמן שלה מאז 2020, בעיקר עקב הקמה ותפעול של מרכזי נתונים עתירי אנרגיה הנדרשים לתמיכה בשאיפות ה-AI שלה. גוגל דיווחה על זינוק מטריד אף יותר של 48% בפליטות בהשוואה ל-2019. נתונים אלו ממחישים את המתח ההולך וגובר בין פיתוח AI מואץ לבין קיימות סביבתית בתעשיית הטכנולוגיה.
רעב בלתי נשלט: תיאבון האנרגיה של AI
שורש הבעיה נעוץ בצימאון הבלתי נדלה של AI לכוח חישוב וחשמל. אימון מודלים לשוניים ענקיים כמו GPT-3 דורש עיבוד של כמויות נתונים אסטרונומיות על ידי אלפי שבבים ייעודיים הפועלים ללא הפסקה במרכזי נתונים מפלצתיים. גם לאחר האימון, המודלים צורכים אנרגיה משמעותית בכל שאילתא או משימה.
ג’סי דודג’, חוקר במכון אלן לבינה מלאכותית, מספק המחשה מטלטלת: “שאילתה אחת לצ’אט ג’יפיטי צורכת בערך את כמות החשמל שיכולה להאיר נורה במשך כ-20 דקות. תארו לעצמכם מיליוני אנשים משתמשים בזה מדי יום – זה מצטבר לכמות אנרגיה מסחררת.”
צריכת החשמל של מרכזי נתונים: מגמה מדאיגה
לפי אנליסטים של גולדמן זאקס, שאילתה טיפוסית לצ’אט ג’יפיטי דורשת כמעט פי עשרה יותר חשמל מחיפוש גוגל רגיל. ככל שיכולות ה-AI מתרחבות והשימוש בהן מתפשט, כך גם דרישות האנרגיה שלהן מזנקות. התחזית מטרידה: עד 2030, מרכזי נתונים צפויים לצרוך 8% מחשמל העולם, עלייה דרמטית מכ-3% כיום – זינוק המיוחס בעיקר ל-AI.
השפעות מרחיקות לכת: רשתות חשמל ושימוש בדלקים מזהמים
צריכת החשמל העצומה של תעשיית הטכנולוגיה משפיעה על רשתות החשמל האזוריות ואף על החלטות לגבי שימוש בדלקים מזהמים. בצפון וירג’יניה, למשל, צפוי שמפעילי מרכזי נתונים יזדקקו לחשמל בכמות שתספיק ל-6 מיליון בתים עד 2030. באזורים מסוימים, תוכניות לסגירת תחנות כוח פחמיות נדחו כדי לענות על הביקוש הגובר לחשמל.
בין הפטיש לסדן: יעדי אקלים מול שאיפות AI
ענקיות הטכנולוגיה מוצאות את עצמן במצב בלתי אפשרי, מנסות לאזן בין שאיפותיהן ל-AI לבין יעדי האקלים השאפתניים שלהן. מיקרוסופט, שהתחייבה להפוך לחיובית-פחמן עד 2030, מודה כעת שהמטרה נראית מאתגרת יותר מאי פעם. גוגל, שבעבר התגאתה בניטרליות הפחמנית שלה, הודתה ב-2023 שאיבדה את התואר הזה עקב הגידול בפליטות.
אתגר קיומי: AI והמאבק בשינוי האקלים
“אנו נתונים במשבר קיומי שנקרא שינוי האקלים, ו-AI ממש מחמירה אותו,” מזהירה אלכס חנה, מנהלת המחקר במכון המחקר לבינה מלאכותית מבוזרת. עם זאת, חברות הטכנולוגיה אינן יושבות בחיבוק ידיים. הן משקיעות באנרגיה מתחדשת, מפתחות שבבים יעילים יותר, ומחפשות דרכים להפחית את צריכת האנרגיה של AI.
בין הבטחה לאיום: עתיד AI וסביבה
השנים הקרובות יהיו קריטיות בקביעה האם AI תהפוך לכלי רב עוצמה במאבק נגד משבר האקלים או שתאיץ את הבעיה שהיא אמורה לפתור. כפי שציין בראד סמית’, נשיא מיקרוסופט: “התשובה איננה להאט את התפתחות ה-AI, אלא להאיץ את המאמצים להפוך אותה לידידותית יותר לסביבה.” רק הזמן יגיד אם האופטימיות הזו מוצדקת, או שיידרשו צעדים דרסטיים יותר כדי ליישב את הבטחת ה-AI עם המחיר הסביבתי הכבד שלה.
שאלות נפוצות
מדוע AI גורמת לעלייה בפליטות פחמן?
אימון והפעלת מודלי AI דורשים כוח חישוב ואנרגיה עצומים, הצורכים חשמל רב ממקורות מזהמים.
למה זו בעיה קריטית לענקיות הטכנולוגיה?
חברות כמו מיקרוסופט וגוגל התחייבו ליעדים שאפתניים של הפחתת פליטות, אך הגידול בפליטות הנגרם על ידי AI מקשה עליהן לעמוד ביעדים אלו.
מה עושות חברות הטכנולוגיה כדי להפחית את הפליטות?
הן משקיעות באנרגיות מתחדשות, מפתחות שבבים יעילים יותר, ומחפשות דרכים לצמצם את צריכת האנרגיה של מודלי AI.
מדוע קשה להתגבר על הבעיה?
קצב פיתוח והטמעת AI הוא מסחרר, והיתרונות העסקיים והתחרותיים שלו עצומים, מה שמקשה על האטת התהליך למרות ההשלכות הסביבתיות.
מה עלול לקרות אם התעשייה לא תצליח להתמודד עם הבעיה?
חברות עלולות לסכן את יעדי האקלים שלהן, להיתקל בביקורת ציבורית חריפה, ולעמוד בפני רגולציה מחמירה. הדבר עלול להוביל לעיכוב בפיתוח AI או לפגיעה משמעותית בסביבה.