­
תשלום לפי שימוש

המהפכה של תשלום לפי שימוש בבינה מלאכותית

משנים את חוקי המשחק: המודל המהפכני של “תשלום לפי שימוש בבינה מלאכותית”

בעידן שבו בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) הופכת לנדבך משמעותי בחיינו, צצה שאלה נוקבת: כיצד ניתן להבטיח שחברות הבינה המלאכותית לא “יגנבו” ידע ותכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך רווחיהן הפרטיים? ביל גרוס, איש הטכנולוגיה הוותיק שהמציא את המודל של “תשלום לפי לחיצה” בפרסום באינטרנט, יזם חברה חדשנית בשם ProRata שמציעה פתרון מהפכני – “תשלום לפי שימוש בבינה מלאכותית”.

המאבק למען הגינות בעידן הדיגיטלי

גרוס, שמתריע כבר זמן רב מפני הפרקטיקות הלא אתיות של ענקיות הטכנולוגיה, טוען כי חברות הבינה המלאכותית “גונבות” באופן שיטתי את הידע והתכנים של העולם כדי להגדיל את רווחיהן. לטענתו, הטענה שהן זקוקות לכמויות עצומות של נתונים כדי ליצור כלים גנרטיביים מתקדמים היא “שטות גמורה”. גרוס מאמין שהפתרון לא יגיע באמצעות תביעות משפטיות ארוכות ויקרות, אלא דרך מודל עסקי חדשני שיבטיח חלוקה הוגנת של ההכנסות עם בעלי הזכויות על התוכן.

המנגנון המהפכני של “תשלום לפי שימוש”

במסגרת הפתרון המוצע על ידי ProRata, החברה מתכוונת ליצור הסכמי שיתוף הכנסות חדשניים, כך שמוציאים לאור, סופרים, אמנים ויוצרים אחרים יקבלו תשלום הולם כאשר חברות בינה מלאכותית משתמשות ביצירותיהם. ProRata פיתחה אלגוריתמים מתקדמים לייחוס התוכן ולחישוב התמלוגים המתאימים לבעלי הזכויות. כפי שמסביר גרוס, ‘אנחנו יכולים לקחת את התוצר של בינה מלאכותית גנרטיבית, בין אם זה טקסט, תמונה, מוזיקה או סרט, ולפרק אותו לרכיבים כדי לזהות מאיפה הם מגיעים, ולתת אחוז ייחוס לכל בעל זכויות יוצרים, ולשלם להם בהתאם.’

שותפים מובילים בתעשייה

החברה, שגייסה 25 מיליון דולר, השיקה השבוע עם מספר שותפים בכירים ומוכרים, ביניהם ענקיות התקשורת והבידור Universal Music Group, Financial Times ו-The Atlantic, לצד הוצאת הספרים אקסל שפרינגר. בנוסף, היא חתמה על עסקאות עם סופרים מפורסמים כגון טוני רובינס, ניל פוסטמן ושקוט גאלוויי. גרוס נהנה גם מתמיכתו של ג’ף ג’רוויס, פרופסור לעיתונות המאמין שתיעוד הרשת למטרות הדרכת בינה מלאכותית הוא שימוש הוגן, אך רואה את החשיבות בהבטחת גישה בתשלום לתכני חדשות אמינים ועדכניים.

הוכחת התפיסה: מנוע חיפוש מבוסס נתונים חוקיים

כדי להוכיח את המודל העסקי החדשני שלה, ProRata תשיק בחודש אוקטובר מנוע חיפוש בסגנון צ’אט-בוט שיעשה שימוש אך ורק בנתונים שנרכשו בצורה חוקית ועם תשלום תמלוגים הולם. בניגוד למנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית אחרים, הוא לא ישאב מידע מהרשת באופן לא מבוקר. גרוס מאמין שכמות קטנה של 70 מיליון מסמכים איכותיים עדיפה על 70 מיליארד מסמכים גרועים, וכי נתונים מהימנים יובילו לתוצאות טובות יותר ולפחות “הזיות” או תוצאות שגויות.

מנגנון תשלום שוויוני למקורות התוכן

גרוס מקווה שמספיק משתמשים יהיו מוכנים לשלם עבור מנוע החיפוש האיכותי הזה, כך שההכנסות יאפשרו לשלם לספקי התוכן את חלקם ההוגן. ‘כל חודש, השותפים יקבלו מאיתנו דוח מפורט של מה נחפש, איך נעשה שימוש בתוכן שלהם, ויקבלו צ’ק עבור החלק היחסי שלהם’, הוא מסביר.

הרישיון הפתוח לחברות בינה מלאכותית

מודל העסקים של ProRata נשען גם על תוכנית לתת רישיון לטכנולוגיות הייחוס והתשלום המתקדמות שלה לחברות בינה מלאכותית אחרות, כולל הגיגנטים בתחום. גרוס מקווה שחברות בינה מלאכותית ימצאו שרכישת הרישיון ממנו זולה יותר מפיתוח פתרונות דומים בעצמן. ‘אני ארשה את המערכת לכל מי שרוצה להשתמש בה. אני רוצה להפוך את זה כל כך זול שזה יהיה כמו עמלת ויזה או מסטרקארד’, הוא מבטיח.

האם המהלך המהפכני של ProRata יוביל לשינוי משמעותי בתעשיית הבינה המלאכותית ויבטיח הגינות וכבוד לזכויות היוצרים? הזמן יגיד, אך ברור שהחברה החדשנית הזו מנסה לכתוב מחדש את חוקי המשחק.

Tags:

השאר תגובה