הישגים וחששות: AI בשכפול אישיויות
- בינה ארטיפישלי
- ינואר 5, 2025
- חדשות בינה מלאכותית
- AI
- 0תגובות
AI שיכולה להנציח אישיויות אנושיות – הישג ראוותני עם סיכונים מטרידים
בעולם הדיגיטלי המתקדם של היום, חוקרי בינה מלאכותית מצאו דרך חדשנית להעתיק את נפש האדם עצמו – לנצח אישיויות אנושיות בעזרת כוח עיבוד הענק של מערכות AI. מחקר משותף של סטנפורד ודיפמיינד הצליח ליצור “סוכני סימולציה” דיגיטליים אשר יכולים לחזות בצורה מפתיעה את התנהגותם, עמדותיהם ואמונותיהם של אנשים אמיתיים.
התהליך מאחורי יצירת “עותקי אישיות” דיגיטליים
תהליך המחקר המורכב כלל ראיונות עם 1,052 משתתפים ממגוון רקעים, כאשר “מראיינת AI” ניהלה שיחות טבעיות ארוכות בממוצע של שעתיים. במהלך השיחות, ה-AI שאלה שאלות מעמיקות ומותאמות אישית – 82 בממוצע לכל משתתף – וחקרה היבטים שונים החל מזיכרונות ילדות ועד עמדות פוליטיות. כך נוצרו פרופילים מקיפים בממוצע של 6,500 מילים לכל משתתף.
הצעד החשוב הבא היה תהליך ה”השתקפות מומחים”, שבו מודלי שפה גדולים ניתחו כל שיחה דרך ארבע “עדשות” מקצועיות שונות: פסיכולוגית, כלכלה התנהגותית, מדעי פוליטיקה ודמוגרפיה. ניתוח זה איפשר יצירה של דמויות וירטואליות מדויקות המשקפות את כל היבטי האישיות והרקע של כל משתתף.
בדיקת דיוק העותקים הדיגיטליים
החוקרים ערכו סדרת מבחנים כדי להעריך את דיוק העותקים הדיגיטליים. בסקר החברתי הכללי שבדק עמדות חברתיות ואמונות, העותקים תאמו את תגובות האנשים האמיתיים ב-85% מהמקרים. במבחן האישיות המקיף “Big Five”, חיזויי ה-AI הלמו את התנהגות האנשים האמיתיים בכ-80% מהמקרים, כשהמערכת תפסה היטב תכונות כמו אקסטרוברטיות ונוירוטיות.
בחינת המשחקים הכלכליים שיקפה מגבלות מסוימות של הטכנולוגיה, כאשר העותקים התקשו להעריך נכונה חלקים מסוימים של התנהגות אנושית מורכבת. לדוגמה, במשחק “הטירן” שבדק נדיבות, ה-AI לא הצליחה לחזות במדויק את המידה של נדיבות האנשים האמיתיים. ובמשחק “האמון” שבוחן נכונות לשיתוף פעולה, העותקים התאימו לבחירות האנושיות רק בשני שלישים מהמקרים.
מעבר לכך, החוקרים השתמשו בעותקי ה-AI כדי לשחזר חמישה ניסויים קלאסיים של פסיכולוגיה חברתית. בארבעה מתוך חמשת הניסויים, העותקים הדיגיטליים הצליחו להדמות במדויק את דפוסי ההתנהגות האנושיים המורכבים שנבדקו. לדוגמה, בניסוי שבחן כיצד כוונה משפיעה על תחושת אשמה, עותקי ה-AI וגם האנשים האמיתיים הראו דפוסים דומים של ייחוס אשמה גבוהה יותר כאשר פעולות נתפסו כמכוונות.
עידן חדש של אינטראקציות בין אדם למכונה
יכולות הדמיה מרשימות אלו של אישיויות אנושיות על ידי בינה מלאכותית פותחות צוהר לעידן חדש של אינטראקציות בין אדם למכונה. כבר כיום ענקיות הטכנולוגיה כמו מטא וטיקטוק מתכננות למלא את הפלטפורמות שלהן באווטרים דיגיטליים ופרופילי AI שיוכלו להתקשר עם משתמשים וליצור תוכן.
הפוטנציאל למוצרים ושירותים חדשים הוא עצום – כפי שמסביר ג’ון סונג פארק, סטודנט לדוקטורט שהוביל את המחקר: ‘אם תוכל להיות עם כמה ‘אתים’ קטנים שמסתובבים וממש מקבלים החלטות שהיית מקבל – זו, אני חושב, הדרך העתידית לחיות’.
בינתיים, יכולת היצירה של עותקים דיגיטליים מדויקים תוכל לסייע גם במחקר המדעי. במקום לערוך ניסויים יקרים או בלתי אתיים על בני אדם, חוקרים יוכלו לחקור כיצד אוכלוסיות משיבות לגירויים שונים. למשל, ניתן יהיה לחזות תגובות לקמפיינים של בריאות הציבור או לבחון השפעות של שינויים חברתיים משמעותיים על קהילות שונות.
חששות בנוגע להשלכות הרות אסון
עם זאת, אותן תכונות שהופכות את הטכנולוגיה לשימושית למחקר גם הופכות אותה לכלי רב עוצמה להונאה. ככל שעותקי ה-AI יהפכו משכנעים יותר, ההבחנה בין אינטראקציה אמיתית לבין מכונה תהפוך קשה יותר, בדומה להתפתחות של “דיפ פייקס” המטעים.
מה יקרה אם טכנולוגיה זו תופעל להעתקת אישיותו של מישהו ללא רצונו? מה ההשלכות של יצירת עותקים ממומשים של אנשים אמיתיים? החששות והסיכונים לפרטיות ולאבטחת מידע גדולים וקריטיים. הצוות המחקרי מכיר בחששות אלו ודורש הסכמה מפורשת ושמירה על פרטיות מהמשתתפים, אך אלו הגנות תיאורטיות בלבד.
ללא ספק, אנו צועדים לתוך שטח בלתי נודע של אינטראקציות אדם-מכונה עמוקות, וההשלכות לטווח הרחוק עדיין אינן ברורות. מחקר זה הוא הישג טכנולוגי מרשים, אך גם תזכורת לחששות הגוברים סביב היכולות הרבות של בינה מלאכותית ועל הצורך בגבולות ברורים.
