הסדרת הבינה המלאכותית: איזון בין חדשנות לבטיחות
- ג'י.פי טובה
- דצמבר 24, 2024
- חדשות בינה מלאכותית, מודלי שפה
- AI
- 0תגובות
איזון עדין: הסדרת הבינה המלאכותית בין חדשנות לבטיחות
ממשלות ברחבי העולם רצות להניח סדר בשימוש בבינה מלאכותית, לפני שהטכנולוגיה המתקדמת הזו תצא משליטה. הרגולציה המתגבשת בוחנת חששות שונים הנוגעים להגנת הפרטיות, הטיות מובנות, בטיחות ועוד. כדי להבין את המצב הנוכחי ואת ההשלכות על תעשיות ועסקים, פגשנו את Nerijus Šveistys, היועץ המשפטי הבכיר של Oxylabs, חברת שאיבת נתונים.
גישות מנוגדות לרגולציה
“הבום של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות הוליד דחיפה למסגרות רגולטוריות לוויסות השימוש בה,” אמר Šveistys. “זוהי התפתחות טבעית, שכן הבינה המלאכותית מציבה אתגרים בתחומי הגנת הפרטיות, הטיות והפליה, בטיחות, קניין רוחני וסוגיות אתיות שיש להתמודד עימן.”
עם זאת, ניכרים פערים משמעותיים בין גישות הרגולציה באזורים שונים בעולם. האיחוד האירופי, ללא הפתעה, בחר בגישה מרכזית וקפדנית. התקנה חדשה שנכנסה לתוקף השנה צפויה להיות אפקטיבית במלואה עד 2026.
“ההבדל העיקרי הוא המהירות היחסית שבה האיחוד האירופי הוציא רגולציה אחידה לשלוט על השימוש בכל סוגי הבינה המלאכותית,” ציין Šveistys.
גישות מודולריות
לעומת זאת, אזורים אחרים נקטו בגישות מודולריות יותר. סין, למשל, מיישמת רגולציות ספציפיות לטכנולוגיות בינה מלאכותית מסוימות באופן הדרגתי.
“ב-2021, סין הציגה רגולציה על אלגוריתמי המלצות המשמשים בפרסום דיגיטלי. לאחר מכן, ב-2022, הוכנסו תקנות על מודלים לסינתזת עומק או ‘deepfakes’. ואז, ב-2023, הוכנסה רגולציה על מודלים גנרטיביים של בינה מלאכותית, כמו אלה שעשו רעש בשימוש מסחרי,” סיפר Šveistys.
ארצות הברית מאחרת
לעומת זאת, ארצות הברית נותרת ללא גישה מתואמת. רגולציות ברמה הפדרלית טרם הוכנסו לתוקף, ומרבית המאמצים מגיעים ברמת המדינות השונות.
“יש הצעות לרגולציות ברמת המדינה, כמו ה’חוק לבינה מלאכותית של קליפורניה’ החדש, אבל גם אם הן ייכנסו לתוקף, עדיין עשוי לקחת זמן עד שזה יקרה,” הסביר Šveistys.
העיכוב ביישום רגולציות מאוחדות בתחום הבינה המלאכותית בארצות הברית העלה שאלות לגבי מידת ההשפעה של לחצי תעשייה על קצב הקדמתן. לדברי Šveistys, למרות שלחץ לוביסטי הוא גורם ידוע, הוא אינו הסיבה היחידה האפשרית.
“גם בנוגע לחוק האירופי הייתה התנגדות, שבכל זאת הוביל להכנסתו. לכן, לא ברור אם העיכוב בארצות הברית נובע רק מלחץ לוביסטי או ממכשולים אחרים בתהליך החקיקה,” הוא הסביר. “ייתכן גם שזה משום שחלק עדיין רואים את הבינה המלאכותית כסוגיה עתידית, ולא מעריכים במלואה שהיא כבר סוגיה משפטית של היום.”
האיזון הנכון: חדשנות מול בטיחות
גישות רגולטוריות מנוגדות עשויות להשפיע על קצב החדשנות ועל התחרותיות העסקית באזורים שונים. המסגרת האירופית, למרות היותה קפדנית יותר, נועדה להבטיח הגנה על הצרכנים וציות לנורמות אתיות – משהו שסביבות פחות מוסדרות עלולות להתקשות בו.
“מסגרות רגולטוריות נוקשות יותר עלולות להטיל עלויות תאימות על עסקים ולפגוע בתחרותיות ובחדשנות,” ציין Šveistys. “מצד שני, הן מביאות את היתרונות של הגנה על הצרכן וציות לנורמות אתיות מסוימות.”
האיזון הזה בולט במיוחד בענפים הקשורים לבינה מלאכותית כמו פרסום ממוקד, שם הטיות אלגוריתמיות נתונות לביקורת הולכת וגוברת.
רגולציית הבינה המלאכותית נוגעת גם לתחומים משפטיים קשורים כמו איסוף נתונים ופרטיות. למשל, התקנה האירופית מסדירה גם את השימוש בבינה מלאכותית במכשירים פיזיים כמו מעליות.
“בנוסף, כל העסקים שאוספים נתונים לפרסום ממוקד נפגעים פוטנציאלית, מכיוון שרגולציית הבינה המלאכותית יכולה גם לכסות הטיות אלגוריתמיות בפרסום ממוקד,” הדגיש Šveistys.
השפעה על תעשיות משיקות
אחת התעשיות הקשורות באופן הדוק להתפתחויות בבינה המלאכותית היא שאיבת נתונים מאתרי אינטרנט (web scraping). בדרך כלל משמשת לאיסוף נתונים זמינים לציבור, אך עתה היא עוברת התפתחות מונעת על ידי בינה מלאכותית.
“מאיסוף נתונים, אימות, ניתוח, או התגברות על אמצעים למניעת שאיבת נתונים – יש הרבה פוטנציאל לשיפור מהותי של יעילות, דיוק והתאמה של פעולות שאיבת נתונים באמצעות בינה מלאכותית,” אמר Šveistys.
עם זאת, ככל שרגולציית הבינה המלאכותית והחוקים הקשורים הולכים ומחמירים, חברות שאיבת נתונים יהיו נתונות לביקורת גדולה יותר.
“רגולציות של בינה מלאכותית עשויות גם להאיר זרקור על תחומי משפט שתמיד היו רלוונטיים מאוד לתעשיית שאיבת הנתונים, כמו חוקי פרטיות או זכויות יוצרים,” הוסיף. “בסופו של דבר, שאיבת תוכן מוגן ללא הרשאה מתאימה תמיד עלולה להוביל לבעיות משפטיות, וכעת גם שימוש בבינה מלאכותית לצורך זה.”
קרבות זכויות יוצרים וקביעת תקדימים
השלכות הרגולציה של הבינה המלאכותית גם מתרחשות על במה משפטית רחבה יותר, במיוחד במקרים הכוללים כלי בינה מלאכותית גנרטיביים. תביעות בולטות הוגשו נגד ענקיות כמו OpenAI ומיקרוסופט על ידי יוצרים הטוענים שחומרים מוגנים בזכויות יוצרים שלהם שימשו להדריך מערכות בינה מלאכותית ללא רשות.
“תיקים אלה ממכריעים בקביעת הגבולות המשפטיים לשימוש בחומרים מוגנים זכויות יוצרים לצורך פיתוח בינה מלאכותית, ובכך מניחים תקדימים להגנה על קניין רוחני בעידן הדיגיטלי,” ציין Šveistys.
בעוד שתביעות אלה עשויות להימשך שנים עד להכרעה, תוצאותיהן עשויות לעצב באופן מהותי את עתיד פיתוח הבינה המלאכותית. מה עסקים יכולים לעשות כרגע, כשהנוף המשפטי והרגולטורי ממשיך להתפתח?
“בנוגע למקרים ספציפיים של שימוש בחומרים מוגנים זכויות יוצרים להכשרת בינה מלאכותית, עסקים צריכים לגשת לזה בדיוק כמו לכל פעילות שאיבת נתונים – להעריך את הנתונים הספציפיים שהם מעוניינים לאסוף בעזרת מומחה משפטי,” ממליץ Šveistys. “הנוף המשפטי של הבינה המלאכותית חדש מאוד ומתפתח במהירות, עם לא הרבה תקדימים לפנות אליהם כרגע. לכן, ניטור ועדכון שוטפים של השימוש בבינה מלאכותית חיוניים.”
דרך צרה בין סיכונים לחדשנות
דחיפתה של רגולציית הבינה המלאכותית מסמנת רגע משמעותי בהסדרה טכנולוגית. בין אם מדובר במודל הכולל של האיחוד האירופי, הגישה ההדרגתית של סין, או ביוזמות מצומצמות יותר ברמת המדינות כמו בארצות הברית – עסקים ברחבי העולם נדרשים לנווט במסגרת מורכבת ומתפתחת.
האתגר הבא יהיה למצוא את האיזון הנכון בין עידוד חדשנות לבין מזעור סיכונים, ולוודא שהבינה המלאכותית נותרת כוח לטובה מבלי לאפשר נזקים בלתי נשלטים. בעידן של הזדמנויות וסיכונים חדשים, הדרך צרה וחלקלקה – אך דרך זו היא הכרח לשמירה על איזון עדין בעידן הבינה המלאכותית.
