נשים בבינה מלאכותית

הנשים המובילות המעצבות את עתיד הבינה המלאכותית

מנהיגות חלוצות הבינה המלאכותית

הבינה המלאכותית (AI) הופכת את עולמנו כליל, אך סיפוריהן של מי שבונות אותה לעתים קרובות נלכדים ברעש. מאחורי הכותרות והרעש, קבוצה של נשים יוצאות דופן פותרות את האתגרים הבסיסיים של הבינה המלאכותית – למרות שהן עובדות בתעשייה הנתונה להשפעה עיקשת של אי-שוויון מגדרי.

תת-ייצוג בתעשיית הבינה המלאכותית

נשים מהוות רק 22% מהמומחים לבינה מלאכותית בעולם וכ-12% בלבד מהחוקרים בתחום. בפרסומים אקדמיים, חוקרות מהוות רק 29% מהמחברים הראשונים במאמרים על בינה מלאכותית – מספר שלא עלה מאז אמצע שנות האלפיים. תת-הייצוג הזה ממחיש את המאבק העוין שנשים מתמודדות עמו בתחום הבינה המלאכותית.

עשר חלוצות המעצבות את עתיד הבינה המלאכותית

המאמר הזה זולג אור על עשר מנהיגות שהשפיעו על הבינה המלאכותית חרף הסיכויים הנמוכים. עבודתן – החל מארכיטקטורת שבבים ועד לזיהוי הטיה, מהשפעה סביבתית ועד מערכות בטיחות – חיונית לתעשיית הבינה המלאכותית המודרנית ולכיוונה העתידי.

פיי פיי לי: “סבתא הבינה המלאכותית”

הידועה כ”סבתא הבינה המלאכותית”, ההשפעה המכרעת של פיי פיי לי על הבינה המלאכותית נמשכת כבר שנים של מחויבות לתחום. כמנהלת משותפת של מכון סטנפורד לבינה מלאכותית ממוקדת-אדם, לי הפנתה את תשומת הלב ל”בינה מלאכותית ממוקדת-אדם” שמציבה ערכים אנושיים במרכזה. אחד משיאיה המכריעים היה יצירת ImageNet בשנת 2007, מסד נתונים ענק שהאיץ התפתחויות חשובות בלמידה עמוקה. המחויבות של לי לגיוון בבינה מלאכותית הובילה אותה לשותפות בייסוד AI4ALL, המספק הזדמנויות לתלמידים מקבוצות מוחלשות להיכנס לתחום.

ג’ויי בוולמוויני: חושפת הטיה בבינה מלאכותית

המסע של ד”ר ג’ויי בוולמוויני להפוך לקול מוביל באתיקה של הבינה המלאכותית החל מחוויה אישית עמוקה. פרויקט “Gender Shades” שלה סיפק את הראיות הראשונות והכוללות להטיה גזעית ומגדרית במערכות בינה מלאכותית מסחריות. כמייסדת איגוד הצדק האלגוריתמי (AJL), בוולמוויני יצרה תנועה המשלבת מחקר עם תחזוקה, ובונה תמיכה בטכנולוגיות בינה מלאכותית שוויוניות יותר.

טימניט גבירו: מאתגרת את הסטטוס קוו של הבינה המלאכותית

ההשפעה של ד”ר טימניט גבירו על אתיקת הבינה המלאכותית האיצה את החשיבה הביקורתית בתעשייה, ואילצה אותה להיות אינטרוספקטיבית יותר לגבי ההשלכות והתוצאות. מאמרה שנכתב בשיתוף פעולה “על הסכנות של פפגאים סטוכסטיים” היה אבן דרך באתיקה של הבינה המלאכותית, ובו נשאלו ההנחות הבסיסיות שמאחורי מודלי שפה מורכבים (LLM). הקמת המכון המבוזר למחקרי בינה מלאכותית (DAIR) בשנת 2021 ייצגה את חזונה של גבירו למחקר בינה מלאכותית באמת עצמאי.

דניאלה אמודיי: גישור בין בינה מלאכותית וערכים חברתיים

הקריירה של דניאלה אמודיי מגשרת בין פוליטיקה, בריאות גלובלית וטכנולוגיה, ומגיעה לשיאה בתפקידה כשותפה מייסדת ונשיאת Anthropic, אחת מחברות הבינה המלאכותית הגנרטיבית המשפיעות ביותר. תחת הנהגתה של אמודיי, Anthropic גדלה במהירות, ומשכה השקעות מאסיביות, כולל 4 מיליארד דולר מאמזון. החברה ממוקדת בבניית מערכות בינה מלאכותית המיועדות לאמינות, שקיפות וסנכרון עם ערכים אנושיים.

סשה לוצ’יוני: כימות ההשפעה הסביבתית של הבינה המלאכותית

ד”ר סשה לוצ’יוני הייתה מכרעת בפיתוח כלים כמו CodeCarbon למעקב בזמן אמת אחר פליטות הפחמן מחישוב. המחקר שלה על מודל השפה BLOOM הדגיש את הפוטנציאל שלו לייצר יותר מ-50 טונות מטריות של CO₂ במהלך מחזור חייו, שקול ל-80 טיסות אטלנטיות. לוציוני היא חברה מייסדת ב-Climate Change AI ומשמשת בוועד ההנהלה של Women in Machine Learning, כשהיא ממלאת תפקיד מנטורית לנציגים של קבוצות מיעוטים בקהילת הבינה המלאכותית.

מירה מוראטי: מובילה את החדשנות בבינה מלאכותית בOpenAI

כסמנכ”לית הטכנולוגיה הראשית של OpenAI בין השנים 2018 ל-2024, מירה מוראטי ניהלה את פיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית הגנרטיבית המובילות שהשפיעו באופן מכריע על הקשר שלנו עם הבינה המלאכותית. היא פיקחה על שחרור ChatGPT, DALL-E ו-GPT-4, וחלוצה באסטרטגיית ה”יישום הטלטיבי” של OpenAI לשחרור בטוח יותר של המודלים.

רנא אל-קליובי: הומניזציה של הבינה המלאכותית

רנא אל-קליובי, ילידת קהיר שבמצרים, הקדישה חלק ניכר מהקריירה שלה לגישור בין טכנולוגיה לרגש אנושי. כשותפה מייסדת של Affectiva, היא בנתה מערכות שניתחו הבעות פנים וגוונים קוליים כדי לפרש רגשות. המיזם הנוכחי שלה, Blue Tulip Ventures, ממוקד ב”בינה מלאכותית ממוקדת-אדם”, והמשקיע בטכנולוגיות המיועדות לתעדף רווחה, קיימות והשפעה חברתית.

דניאלה רוס: חדשנות בנקודת הממשק של בינה מלאכותית ורובוטיקה

דניאלה רוס, המנהלת של מעבדת המחשוב והבינה המלאכותית באמ.איי.טי (CSAIL), תרמה תרומות עצומות לרובוטיקה רכה, כשפיתחה מכונות המסוגלות לאינטראקציה בטוחה עם בני אדם ולנווט בשטחים צפופים. עניין המחקר שלה פועל בנקודת הממשק שבין בינה מלאכותית לרובוטיקה, והיא כתבה ספרים המבחנים את הקשר המתפתח בין בני אדם למכונות.

ג’ואל פינו: מקדמת בינה מלאכותית פתוחה ואחראית

בתפקידה כסגנית נשיאה למחקר בינה מלאכותית במטה, ג’ואל פינו הובילה חידושים בלמידה חיזוקית (RL), רובוטיקה ומודלי בינה מלאכותית פתוחים. היא הייתה כוח מניע מאחורי המאמצים להפוך את מחקר הבינה המלאכותית לפתוח ורפרודקטיבי יותר, כשמעבדת FAIR שחררה את משפחת LLM המשפיעה LLaMA. פינו גם הייתה קולנית בנוגע לצורך בשקיפות ואחריותיות גבוהות יותר בבינה מלאכותית.

ליסה סו: מעבירה את AMD למציאות המואצת על-ידי בינה מלאכותית

הטרנספורמציה של ליסה סו באמד מייצגת אחת מסיפורי ההצלחה המרשימים ביותר בטכנולוגיה. כמנכ”לית, היא הפנתה את משאבי AMD לארכיטקטורות מחשוב ביצועים גבוהות, בתבונה רבה נוכח דרישה פנומנלית לציוד קצה מותאם לבינה מלאכותית עם צמיחת תעשיית הבינה המלאכותית. ב-2024 סו חשפה את ה-MI300X, המאיץ הבינה המלאכותית הראשון של AMD המיועד להתחרות בהגמוניה של NVIDIA.

מעבר לעשירייה המובילה: חלוצות בינה מלאכותית נוספות

למרות שרשימת העשירייה המובילה מבליטה כמה מההתקדמויות המכריעות ביותר בבינה מלאכותית, ישנן נשים רבות נוספות המשפיעות על האופן שבו הבינה המלאכותית נבנית, מופעלת ומוכווינת בתחומי המחקר, המדיניות והתעשייה. מאמבה קאק ואנימה אננדקומר ועד לסינתיה ברזל וסינתיה רודין, נשים מובילות התקדמויות באתיקה של בינה מלאכותית, יישומים במדעי האקלים ובריאות, בינה מלאכותית פרשנית ועוד רבים.

Tags:

השאר תגובה